איך לוחצים יד בפגישת מכירות, בפגישה דיפלומטית 

רציתי לכתוב על מה שתקראו עכשיו, כבר מזמן, ידעתי את המה לכתוב, אבל לא את האיך, בשבוע האחרון נפל לי האסימון, קבלתי הארה משמים, בכדי להמחיש, אני חייב לעשות הקבלה לשמחה שקרתה במעוננו, בני בכורי, בשטו"מ התארס עם עב"ג, במזל"ט, הנוהל הוא, לקרובים קרובים, אתה מודיע, הם מאחלים מזל טוב, עולים לשתות "לחיים" בווארט/אירוסין, אבל, ישנם כאלה שלא הספיקו להגיע, הם התקשרו, סימסו, או שכחו, לגיטימי, קורה, כולנו בני אדם עסוקים, בפרנסה, משפחה, וכו'.

מידי יום אני עדיין פוגש אנשים, ששמעו שהוא התארס, ניגשים אלי אומרים מזל טוב, לוחצים את ידי, אומרים מזל טוב, אוף שימחע'ס, על זה אני רוצה לכתוב, היו כאלה שלחצו את היד בחום, כאלה שלחצו בחוזקה, כמעט פירקו אותה לגורמים מרוב התלהבות, משל היו הם, המחותנים שלי, אחרים לחצו את ידי במין רפיון ידיים, אבל, הזן הכי גרוע, הם אלה שנתנו לי אצבע, וחשבו שאני רוצה את כל היד, אלו הכי עיצבנו אותי, אם אתה כבר בא לאחל, ללחוץ את היד, להיות שותף לשמחה, תלחץ בחום, תשחרר מילה, מה אתה קפוא, הוצאות החתונה קשורות אליך, מה אתה קונה את הדירה לזוג הצעיר, תגיד, החיוך, הלחיצה, הלפיתה העוצמתית הזאת עולה לך כסף, מה הקמצנות הרגשית הזאת.

אני תמיד מעריך אנשים אכפתיים, אנשים שזוכרים את האחר, כאלה שיודעים להיות איתך בטוב וברע ובלא נורא, מתעניינים כאלה, עם סף רגישות גבוה מהרגיל, אני זוכר כאלה שהיו איתי כשהבן שלי נולד, את אותם אלה שהיו איתי בדקות האחרונות שאבא ז"ל גסס, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אני גם זוכר את אלה שבירכו אותנו בחום, לא שאני מנהל פנקסנות, של מי וכמה, אני רק רוצה לומר, את מה שכתוב במישלי, "שמועה טובה תדשן עצם" ומאור עיניים ישמח לב, במילים פשוטות, ברורות, מאור העיניים יכול להעביר אנרגיה חיובית, אחת התגליות של פר' אינשטיין היו, שאנרגיה עוברת לחומר ~ דרך גלים, אני יודע ומרגיש אנשים שמשדרים אופטימיות, רוח חיונית, כי הם מדביקים את הסובבים אותם בזה.

הא מה מה, כשאנחנו נכנסים ללקוח, חלק מהמסה הקריטית של הפגישה, היא השניות הראשונות, איך אתה נכנס לחדר, איך אתה עומד, האם אתה משדר ביטחון, או שאתה עומד במין סימן שאלה כזה, רגל מסתירה רגל, יש פתגם האומר, ישנם אנשים השולחים מתנות לרגלים שלהם, כאילו, הרגלים הם ישות אחרת, ההליכה שלנו, העמידה שלנו, הם חלק בלתי נפרד, חלק אינטגרלי ומהותי מהאני של כל אחד, ראו, כמה משקיעים הצבאות בעולם, מתאמנים על מסדרים, הליכות, ימין שמאל ימין, חייל חייב שתיהי' לו עמידה איתנה, יציבה, זקופה, כשאתה, אתם, אני, נכנסים ללקוח, חייבת להיות לנו, חדות, חד משמעית.

אי לכך, לא תקין להיכנס ללקוח, לתת לו יד רפויה, חצי יד, מין נוגע לא נוגע כזה, חייבת להיות יד מלאה, לא שנייה ורבע, גם לא ח"י רגעים, לא מנהלים שיחה שלמה כשהידים שלך תחובות בתוך ידיו, זו פלישה למרחב הפרטי שלו, זו לחיצה פולשנית מידי, לא תקינה בעליל, לוחצים בחוזקה, לא מידי, מציגים את עצמכם, ממשיכים הלאה, ישנו סיפור ידוע על הרב כהנמן זצ"ל, שרצה להראות לאחת התורמות של בנין הפנימייה לבנות, בכיכר הישיבה, אותה תורמת עשירה מחו"ל חיכתה לו עם כל פמלייתה ברחבת הפנימייה, כשראתה את הרב כהנמן מגיע, התקדמה אליו עם יד מושטת לשלום, קלט הרב את הברוך מרחוק, לא רצה להעליב אותה, בתושייתו הגדולה, הרים את ידיו אל על, ואמר בקול, הוי אוי, כמה חיכינו שהגב' תבוא, לראות את המוסד של הבנות שלנו, הוא חזר על המשפט הזה כמה פעמים, [את הסיפור הזה שמעתי מאבא שלי, שהיה נוכח במקום, עם עוד כמה בחורים מישיבת פונבי'ז, שליוו את הרב, לטקס].

קורה גם הפוך, שאנחנו נותנים ללקוח את כל היד, הוא נותן מין לחיצת יד רפויה כזאת, יש כאן שידור בשפת הגוף האומר, התנשאות, מין חוסר עניין בפגישה, באנשים, או שהאיש כך מתנהג עם כל מאן דבעיי במחיצתו, מותר לכם, בכדי להשתלט על המצב, להחזיק את היד עוד שנייה אחת מעבר למה שהוא הקציב, זה מאפס אותו בתת מודע, צריך כאן מהירות תגובה, היו לי גם מיקרים שהרגשתי בטוח בעצמי, הערתי לאותו לקוח, על חסכנות היתר שלו, זה לא מומלץ, צריך לדעת, צריך לצבור קילומטר'ז של פגישות בכדי להיות בטוח עד כדי כך, ביכולת להעיר, ו/או להמשיך להיות קורא קבוע של הטור, עד שתרגישו גם אתם בטוחים בעצמכם, לפעמים מה שלא עושה השכל, עושה הזמן.